הגורמים לטרשת נפוצה

ארבע תיאוריות עיקריות צמחו על מנת לנסות להסביר טרשת נפוצה. כל אחת מהן מסבירה פיסת פאזל הקשורה למחלה, אך לא קיים הסבר מוחלט. מדענים סבורים כי הגורמים הם שילוב מורכב של ארבעת התיאוריות: המערכת החיסונית, סביבה, מחלות וגנטיקה זיהומית.

בשל היותה מחלה כרונית, טרשת נפוצה אינה ניתנת לריפוי. יחד עם זאת, הטיפולים הקיימים מבטיחים את האטת התקדמות המחלה. מספר מאפיינים מהווים צפי טוב יותר והם כוללים נשים, אבחון טרם גיל 35, מרווחים בין ההתקפים והתאוששות מלאה מהתקפים ארוכים, התקפים בעלי תסמינים חושיים כגון חוסר תחושה ונימול, ולא תסמינים כגון רעד או ספסטיות. בנוסף, לטרשת נפוצה קיימת השפעה מועטת מאוד על תוחלת החיים, אלא אם כן מדובר במקרים חמורים ביותר.

המערכת החיסונית וטרשת נפוצה

רוב החוקרים מסכימים כי טרשת נפוצה (MS) נגרמת באמצעות המערכת החיסונית אשר תוקפת את הגוף. תאי T של המערכת החיסונית תוקפים את התאים במוח ובעמוד השדרה, פוגעים במעטפת החיצונית, המיאלין, של העצבים, וגורמים לתסמינים ולנכות. טיפולים במחלה עובדים באמצעות מנגנונים שונים על מנת למנוע תקיפה זו.

סביבה

אזורים מסוימים מהווים סיכון גבוה יותר מאחרים לטרשת נפוצה. חוקרים למדו כי שינויי סיכון פרטניים המבוססים על מיקום, גורמים לחשיפה מסוימת בסביבה, ובכך גוברים הסיכונים לפרוץ התסמינים של טרשת נפוצה.

המחלה נפוצה יותר במקומות רחוקים יותר מקו המשווה. חלק מהחוקרים מאמינים כי ויטמין D,  המיוצר באמצעות הגוף בעת חשיפה לאור שמש באזורים רחוקים מקו המשווה, מעורב במחלה, שכן באזורים אלו האווירה מסננת יותר קרני שמש ובכך מקטינה ייצור ויטמין D בגוף.

זיהום

ויטמינים ידועים כגורמים לנזק המפתח טרשת נפוצה. חלק מהחוקרים מאמינים כי זיהומים עשויים לעורר את מערכת החיסון לתקוף תאי עצב. בעיקרון, הווירוס, או חיידקים, אשר גורמים להדבקה הראשונית, “נראים” כמו תא עצב.

מערכת החיסון מפתחת תאי T על מנת להדוף את הנגיף. תאים אלו נשארים בגוף לאחר שהזיהום נעלם והמערכת החיסונית מתבלבלת כאשר היא “רואה” תא עצב, ומזהה אותו בטעות כפולש. התוצאה היא תקיפת מערכת העצבים.

גנטיקה

סיכויי אדם לפתח טרשת נפוצה גדלים אם יש לו קשרים גנטיים עם אדם הנושא את המחלה. יחד עם זאת, העלייה בסיכון אינה גבוהה דיה על מנת לכנות את המחלה כ’מחלה גנטית’. במקום זאת, נראה כי הגנים מהווים גורם אחד, מיני רבים, אשר קובעים את הסיכון של אדם ללקות במחלה.

הסיכויים לפתח את המחלה הם אחד לאלף אם לא קיימים קרובי משפחה עם המחלה, אחד למאה אם קיים קרוב מדרגה שנייה, כגון סבא או סבתא, דוד או דודה וכו’, הנושאים את המחלה, אחד לארבעים אם קיים הורה או אח עם המחלה, ואחד לארבע אם לתאום הזהה יש את המחלה.

 אחת מאפשרויות הטיפול האפקטיביות והטובות במחלה היא טיפול במים אשר אפקטיבית בחולי טרשת (הידרותרפיה)

This entry was posted in גוף ונפש, רפואה. Bookmark the permalink.